"אנחנו מלמדים ילדים לשמור על האוטונומיה הגופנית שכבר יש להם".

5 פעילויות תואמות גיל שכדאי לנסות במחלקת ESD

כולנו נולדים עם היכולת להבהיר את הצרכים והרצונות שלנו. אנו נולדים עם היכולת לומר "לא". 

אנחנו בוכים וצועקים. אנחנו מרימים ידיים. אנחנו דורשים. 

אנחנו יודעים מה אנחנו עושים ומה אנחנו לא אוהבים. 

וכפעוטות וכילדים קטנים, אנחנו לא באמת מפקפקים בעובדה שאנחנו הבוסים של הגוף שלנו. אנחנו לא רוצים שיתקיימו? אנחנו מתפתלים. אנחנו לא רוצים שמישהו ילביש אותנו בבגד לא נוח? אנחנו מוחים. אנחנו לא רוצים לאכול מזון מסוים? אנחנו יורקים אותו.

אבל עם הזמן, בזכות מסרים מהעולם שגורמים לנו לחשוב אחרת, יחד עם המאבקים שמגיעים עם ההתבגרות, אנחנו מתחילים לפקפק במציאות הזו. 

זו הסיבה שהתפקיד שלנו כמדריכי הגנה עצמית (ESD) הוא לא לעזור לילדים לפתח תחושה של אוטונומיה גופנית. 

במקום זאת, היא נועדה לעזור לילדים להיאחז חזק בתחושת האוטונומיה הגופנית – וביכולת המולדת להגן עליה – שכבר יש להם, ובה בעת לעזור להם לפתח דרכים בוגרות יותר ומותאמות לגיל לבטא את עצמם. 

בהמשך אשתף חמש פעילויות ESD שנועדו לעזור לילדים לשמור על תחושת האוטונומיה הגופנית שלהם (בתמיכת המבוגרים המהימנים עליהם) ולהבין את מושג ההסכמה. 

הערה: רבות מפעילויות אלה מיועדות לילדים בגילאי 5 עד 7 להתבצע בתמיכת הורים או מבוגרים מהימנים, אך ניתן להתאים אותן לקבוצות גיל שונות, או לשימוש ללא השתתפות מבוגרים.

1. שגרות, פוזות כוח ופרידות בהסכמה

בגלל שהשגרה נותנת לנו תחושת ביטחון כל כך חזקה, אני אוהבת להתחיל כל שיעור עם שיר או עידוד לחיזוק ההערכה העצמית (כמו זה) ולסיים כל מפגש בפרידה בהסכמה. 

כיצד ליישם שגרה, תנוחת כוח ופרידה בהסכמה:

1. בחרו שיר או עידוד המקדם הערכה עצמית (ידוע שיש ילדים המכנים אותם "שירי נושא") לדקלם בתחילת הפגישה, רצוי שיר עם תנועות מלוות. עודדו את הילדים להיות קולניים. ("ראית את המבוגרים האלה עובדים מול המחשבים שלהם כשנכנסת? ודא שהם יכולים לשמוע אותך!" או, "בוא נוודא שהמורים בקומה השלישית יוכלו לשמוע אותך!") 

2. לאחר שתדקלמו את השיר יחד, תנו לילדים "לנער את הכסילים שלהם" למשך עשר שניות (ככל שהם יצרכו יותר אנרגיה, כך ייטב). 

3. לספור לאחור מעשר. כשתגיעו לאחד, בקשו מהילדים לקפוא בתנוחת כוח. 

   הערה: כבונוס, הילדים יכולים לדקלם את השירים ולעודד את עצמם בכל פעם שהם צריכים דחיפה של ביטחון. אנחנו מדברים על זה במהלך הפעילות שלנו נגד בריונות.

4. בסוף כל מפגש, תלו שלט על הדלת עם תמונות ו/או תיאורים של אפשרויות פרידה, ותנו לילדים לבחור כיצד הם רוצים להיפרד מכם.

   הערה: לתת לילדים להחליט איך הם רוצים לברך אותך היא גם אופציה. אבל זה יכול להיות מסובך כאשר ילדים לא כולם מגיעים באותו זמן.

   הצעות:

   • חמש גבוה או חבטת חבר (עם או בלי מגע פיזי).

   • גל.

   • אגרוף או בעיטה למשטח מיקוד. 

למה זה חשוב: 

שגרות שוליות לכאורה אלה מעודדות כוח ובחירה, וגם עוזרות לבנות קהילה. 

כשהתחלתי לתת לילדים לבחור איך הם הולכים להיפרד, ציפיתי שרובם ירצו לתת אגרופים ולבעיטות. אבל להפתעתי, זה מעולם לא היה כך. כל האפשרויות הן בערך פופולריות באותה מידה.

זה מראה שילדים נהנים שיש להם בחירות, ושמצבי הרוח שלהם משתנים – בדיוק כמו שלנו. 

2. רמזורים ומסלולי מכשולים 

כאנשי מקצוע בתחום ה-ESD, כולנו מכירים את השימוש באנלוגיית הרמזור למבוגרים. השימוש ברמזור עם ילדים דומה.

הנה דרך אחת להשתמש ברמזור כדי לדבר על מגע: 

💚 = מגע נוח, לא סודי

💛 = מגע מבלבל

❤️ = מגע סודי/לא נוח או כואב/מפחיד

ברגע שהילדים מכירים את מושג הרמזור, ומתרגלים מיומנויות פיזיות כמו אגרוף פטיש ובעיטות אופניים, לעבור מסלול מכשולים הוא דרך מהנה להתאמן בשימוש במיומנויות ובמושגים הללו. 

כיצד ליישם מסלולי מכשולים ברמזור: 

1. הגדר מסלול מכשולים עם כל מה שיש לך גישה אליו (כמו קונוסים של תנועה). בהתאם לקבוצה שיש לך, ייתכן שתרצה או לא תרצה להשתמש בחפצים "כיפיים" כמו אטריות בריכה או חבלי קפיצה. הקפידו לכלול חישוק הולה אחד אדום, אחד צהוב ואחד ירוק. 

2. עברו על כל מכשול ומה הילדים צריכים לעשות בכל אחד מהם. דאגו שכל הילדים יתחילו בחלקים שונים של המסלול כדי למנוע צפיפות. 

חישוק הולה אדום: כשאתם אוחזים במשטח מיקוד, הילדים מתרגלים אגרופי פטיש ו/או בעיטות אופניים (עם קול). 

חישוק הולה צהוב: הילדים עומדים עם שפת גוף אסרטיבית ומתרגלים הצבת גבולות כמו "אני לא רוצה". לחלופין, הם יכולים לשיר את השורות הראשונות של שיר הגבולות: 

<iframe width=”560″ height=”315″ src=”https://www.youtube.com/embed/aSFvJbSQdA4″ title=”YouTube video player” frameborder=”0″ allow=”accelerometer; autoplay; clipboard-write; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture; web-share” allowfullscreen></iframe>

חישוק הולה ירוק: הילדים פוגשים את המבוגרים האמינים שלהם ומתנהגים בצורה של מגע שהם מסכימים שהוא "ירוק", כמו חיבוק. 

3. לאחר שהילדים עברו את מסלול המכשולים לפחות פעם אחת, נהלו דיון על הרגשת גופם כשהיו בחישוקי הולה ירוקים, צהובים ואדומים (פעימות לב מהירות, שינוי נשימה, כאבי בטן וכו').

למה זה חשוב: 

משחק תפקידים הוא דרך יעילה לחזק מיומנויות, והקשבה לגוף שלנו היא דרך רבת עוצמה לעזור לנו להבין כיצד להגיב למצב שעלול להיות מאיים. 

ובכנות, מסלולי מכשולים הם פשוט כיף. אחרי יום לימודים, הילדים צריכים לנוע. אפילו טוב יותר אם אתה יכול לחזק את מושג הרמזור בזמן שהם עושים זאת!

3. בועות גבול וחישוקי הולה

אפילו עבור מבוגרים, הרעיון של גבול הוא לא בדיוק פשוט, ורבים מאיתנו לא מסכימים לגבי מהו בעצם גבול. לכולנו יש גבולות שונים, הגבולות שלנו משתנים כל הזמן, וסביר להניח שיש לנו גבולות שונים עם אנשים שונים. 

אז, עם כל כך הרבה מורכבות, איך אנחנו יכולים לעזור לילדים לזהות ולהגן על הגבולות שלהם? 

ישנן דרכים רבות לחקור את מושג הגבולות בשיעורי ESD, אבל אני אישית מעריץ של בועת הגבול. 

בועת גבולות שומרת עלינו בטוחים, ומשנה גודל וצורה בהתאם למי שאנחנו בסביבה, למצבים שבהם אנו נמצאים ולמצב הרוח שלנו. 

אנחנו מחליטים מה כן ומה לא עובר את הבועה. 

כיצד ליישם את בועת הגבול: 

1. 1. אם התמזל מזלכם ללמד בחדר עם מראות גדולות, שלחו את צוותי המבוגרים/הילדים להתחקות אחר בועות הגבול שלהם סביב ההשתקפויות שלהם. אם אין לכם גישה למראות, הילדים יכולים לעמוד מול קיר או לשכב על הרצפה ולהשתמש בזרועותיהם כדי ליצור את הבועות שלהם (בדומה להכנת מלאך שלג). 

   1ב. כהמשך או כחלופה, בקשו מהמבוגרים להתחקות אחר קווי המתאר של ילדיהם על פיסות נייר קצבים, שילדים הופכים לדיוקנאות עצמיים. לאחר מכן, הנחו את הילדים לצייר את בועת הגבול שלהם סביב דיוקנם העצמי. 

   להלן פעילות צביעת בועות גבול שניתן להשתמש בה כמעקב:

2. לאחר שרטוט בועות הגבול, שלחו את המבוגרים לצד אחד של החדר ואת הילדים לצד השני, שם הם יעמדו בחישוק הולה. עודדו את הילדים להשתמש בכלים שכבר למדו (קול אסרטיבי, שפת גוף אסרטיבית וכו') כדי להרחיק את המבוגרים (כל עוד הם לא פוגעים בכוונה באף אחד או בעצמם). 

   אמרו למבוגרים לעשות כל שביכולתם (במסגרת ההיגיון) כדי להיכנס לחישוקי ההולה. 

3. בחזרה למעגל, שאלו את הילדים באילו כלים הם השתמשו. רוב הזמן, יהיו מגוון של תגובות, וזה תמיד מעניין לדון איך כל אחד השתמש באסטרטגיה שונה אבל יעילה ומוצלחת. 

למה זה חשוב: 

מבחינתי, החלק הכי טוב בזה הוא לראות את המבטים הנרגשים על פניהם של ילדים כשהם מבינים שהם יכולים להגיד לא למבוגרים.

4. טוויסטר מדבקה 

המשחק הזה דומה מאוד לטוויסטר, וניתן לשחק אותו בישיבה או בעמידה.

איך לשחק Sticker Twister: 

1. שימו כחמש מדבקות צבעוניות (נקודות קובץ עובדות היטב) על הבגדים או העור שלכם, והנחו את זוגות המבוגרים / הילדים לעשות את אותו הדבר. 

2. סתם בשביל הכיף, בקשו מכולם לגעת במדבקה צבעונית אחת באחרת ["גע במדבקה הירוקה שלך במדבקה הוורודה שלך."]. ככל שהם צריכים לסובב יותר, כן ייטב! 

3. לאחר מכן, הנחו את הזוגות לשאול זה את זה בתורות, "האם אני יכול לגעת ב[צבע השם] שלי חולה יותר במדבקת [צבע השם] שלך?

4. אם התגובה היא "כן!" נלהב, השואל ממשיך. אם התשובה היא "לא", או אם יש היסוס כלשהו, השואל אומר "אוקיי", ואז הזוג עובר לסיבוב הבא.

   אלטרנטיבה: במקום כן או לא, תגובה יכולה להישמע כמו, "בבקשה לא. אבל אם אתה רוצה, אתה יכול לגעת במדבקת [צבע השם] שלך למדבקה שלי [צבע שם]".

למה זה חשוב: 

שיעורי בטיחות ילדים הם לא תמיד רק לילדים. הם נועדו לעודד תקשורת בריאה בין ילדים למבוגרים המהימנים עליהם. פעילות זו נהדרת ליצירת קשר ופיתוח אמון, והיא גם מאפשרת לילדים לנוע, לצחוק ולשחרר קיטור. 

5. דיונים על ארטיק סטיק 

בפעם הראשונה שהייתי צריכה לנהל שיחה על "חלקי בגד ים", פחדתי מאוד. זה לא היה התוכן (כמדריכי ESD, אנחנו רגילים למה שרבים היו מחשיבים כ"שיחות מביכות"). 

זו הייתה העובדה שהמבוגרים היו שם, ולא רציתי שהם ירגישו שאני חורגת. 

אז לקחתי את מה שחשבתי שהוא מוצא קל. ה"אאוט" הזה הפך בסופו של דבר לאחת הפעילויות האהובות עלי.  

איך להקל על הדיונים על ארטיק סטיק: 

1. תנו לכל זוג מבוגרים/ילדים שקית עם ארטיק אחד ירוק, אחד צהוב ואחד אדום (צבעי רמזור). שלח אותם לפינות שונות בחדר עם כמה שאלות ונושאים על אוטונומיה גופנית והסכמה לדון באופן פרטי. הסבירו שהם יכולים להשתמש במקלות הארטיק כדי להמחיש את תחושותיהם לגבי מצבים שונים, בדיוק כפי שעשו עם הקבוצה. 

2. כשהילדים והמבוגרים הנאמנים עליהם חוזרים למעגל אחרי הדיונים על מקל הארטיקים, שאלו איך זה הלך. הבטיחו להם שאם הם משתפים או לא זה תלוי בהם. 

למה זה חשוב: 

בפעם הראשונה שעשיתי את הפעילות הזאת, ילדה בת שבע הרימה את ידה ואמרה, "זה הרגיש ממש טוב לדבר על הדברים האלה". הלב שלי נמס. 

כולנו זקוקים למרחבים בטוחים כדי לדבר על הדברים האלה.

מסקנה: ילדים חכמים 

עוד לפני שהם יודעים את המילה "גבול", ילדים מודעים לחלוטין למה שהם ולא מרגישים איתם בנוח. לעתים קרובות הם רוצים לדבר על דברים שאנחנו, כמבוגרים, עשויים להסס להעלות.

ההבנה שיש להם זכות להרגיש ולבטא את רגשותיהם ולשאול שאלות, ושהם הבוסים או הגוף שלהם, נמשכת לכל החיים.

דיונים על הסכמה ואוטונומיה גופנית לא חייבים להיות מפחידים. בסביבה הנכונה, דיונים קשים אך חשובים אלה יכולים להקל על הילדים והמבוגרים המעורבים. 

רבים מדי מאיתנו נאלצו ללמוד מחדש ולתבוע מחדש את ה"לא" שלנו, ואנו רואים כל הזמן הוכחה לכך כאשר אנו מלמדים מבוגרים, או כאשר אנו נאבקים להציב גבול בעצמנו. 

כפי שאומרת יהודית ציקלין-צדיקמן, "אני באמת מאמינה שילדים שלומדים לכבד ולהגן על גופם יגדלו להיות מבוגרים שיכבדו ויגנו גם על גופם של אחרים".

החדשות הטובות הן שכאנשי מקצוע בתחום ה-ESD שעובדים עם ילדים, יש לנו את הכבוד להיות עדים ולהיות חלק מהתהליך היפה הזה. 

מהן הפעילויות האהובות עליך לעידוד ילדים לשמור על תחושת האוטונומיה הגופנית שלהם? שתפו אותי בתגובות!

אודות מליסה

מליסה פרג'ידאקי לקחה את שיעור ההגנה העצמית (ESD) הראשון שלה בשנת 2016 והייתה מחוברת מהדקות הראשונות. בתוך שנה היא התאמנה שלושה-ארבעה לילות בשבוע. להפתעתה ולשמחתה, היא גם מצאה את עצמה עובדת בתחום החינוך למניעת אלימות ככותבת תוכן ומנהלת מדיה חברתית.

עם למעלה מעשרים שנות ניסיון בהוראה ובהכשרת מורים, מליסה נרשמה בשקיקה לקורס המדריכים של אל הלב בינואר 2020. כיום היא בעלת הסמכה מטעם אל הלב, והסמכה נוספת מטעם ESD Global עם התמחות בהוראת ילדים. היא לא אוהבת יותר מאשר לראות ילדים מתחברים לכוח הפנימי שלהם. 

מליסה מחזיקה בתעודת הוראה מרובה מקצועות מקליפורניה ותואר שני בטכנולוגיית הוראה ומדיה ממכללת קולומביה למורים. כיום היא מסתמכת על ניסיונה כמורה בכיתה בבית ספר יסודי כדי להתאים את תוכנית הלימודים של אל הלב לשיעורי בטיחות ילדים כדי לענות על הצרכים של ילדים דוברי אנגלית בישראל.

האם תרצה לשתף על עבודת ה- ESD שלך, או האם לדעתך ארגון ESD מסוים צריך להיות מוצג? פנו אל toby@esdprofessionals.org לגבי תרומה לבלוג של איגוד מומחי ESD!

מחבר: מליסה פרגיאדקי

עורך: טובי ישראל / סמנתה ווטרמן

התמונות באדיבות המחבר

רוצים ללמוד עוד על איגוד מומחי ה-ESD ולהצטרף לקהילה הצומחת שלנו? שלחו לנו דוא"ל hello@ESDProfessionals.org.